תוף ה"אודו" אודו - תוף האודו, udo drum
כלי ההקשה הוא מרכיב חיוני במוזיקה האפריקאית. ההקשה על תופים וכלי הקשה שימשו להעברת מסרים. התוף היה נוח וקל להעברת אותות בין כפרים שכנים, אולם בתוך הכפר התפתחו כלי הקשה רבים שנוצרו מהכלים שהיו סביב התושבים כמו שאנו מכירים אותם היום. כלי כזה הוא האודו דראם. מקורו של האודו בשבט "איגבו" מנגריה.
שלא כמו אינסטרומנטים וכלי הקשה אחרים האודו הומצא בידי נשות השבט, אודו הוא למעשה כד חרס, ששימש לשמור מיים קרים וככלי קיבול לנוזלים נוספים כמו שמן אלכוהול ועוד. כדי החרס שימשו את נשות הכפרים בדרכם ממקורות המים אל ביתם.
האודו שנראה היום כלי הקשה אקזוטי הוא למעשה חלק משגרת החיים של שבט Igbo הניגרי אפשר לראות הרבה כדים כאלה בבתים של המקומיים כמוהם בבתי החנויות לממכר מזון,
כד החרס משמש גם מקום טוב לקינון דבורים ואנשיי האיגובו מגדלים דבורים שיפרו את שדותיהם וכמובן ליהנות מדבש דבורים טהור.
הפונקציה של האודו ככלי הקשה אינסטרומנט הוא לא מקרי במיוחד בתרבויות מסורתיות שבו שימש האודו את הנשים, תוף האודו התפתח לתוך מוזיקה של כנסיות נוצריות באפריקה וברחבי העולם, התוף משמש להקות רגאיי, מוסיקת פופ אפריקאית, ומופעים אקוסטיים של זמרים.
תוף האודו בעל קשת רחבה של צלילים שונים, לאודו יש חור ממנו יוצא האויר שמשמיע למעשה את הקול המיוחד של התוף, נגני האודו יודעים "לשחק עם הצלילים וליצור צליל בס רוטט ומעניין. אפשר לנגן באודו ביד מלאה ובאצבעות הידים סטייל דרבוקה, אפשר הכות בתוף ולסתום את החור כולו ואפשר לסתום רק חצי חור כמו בניגון על חליל.
תופעת החור הוא למעשה ה"קסם" של הכלי, החלק הכי חשוב של האודו וזה מבדיל אותו משאר כלי ההקשה והתופים האפריקאים, מיומנות של נגני אודו באה לידי ביטוי באפקטים שאפשר ליצור עם התוף כמו פתיחה דרמתית לקטע מוזיקלי.
בישראל ניתן לרכוש אודו מחנויות לכלי נגינה ומכמה כדרים שמיצרים אודו ואפשר לנסות לבנות לבד.
כאן תוכלו לראות איך מיצרים אודו בנגריה :
